משחק: מרכיב בסיסי בהתפתחות הילדים

משחק: מרכיב בסיסי בהתפתחות הילד

המשחק הוא התנהגות אנושית בסיסית שמתרחשת בכל שלבי החיים, אך בילדות המשחק חשוב במיוחד. ילדים שואבים ממשחק סיפוק והנאה, והוא פעילות קריטית להתפתחות הנפשית שלהם. לפעמים מבוגרים רואים את המשחק כפעילות חסרת מטרה, אך למעשה, הוא מכיל בתוכו תהליכים מורכבים שמקדמים התפתחות רגשית, קוגניטיבית וחברתית. לפי הפסיכואנליטיקאי הנודע דונאלד וויניקוט, המשחק הוא "העבודה" של הילד, ועבודה זו מאפשרת לו לבחון תפקידים שונים ולפתח קשרים עם הסביבה שלו. על פי בנטוב-גז וקסנר ברוך (2016), משחק הוא פעילות אקטיבית שמבוססת על רצון חופשי של הילד/ה, ומאופיינת בגבולות גמישים המאפשרים יצירתיות וטשטוש הגבול בין מציאות לדמיון. מטרת המשחק היא לספק הנאה וכיף, ולכן הילדים פעילים ולא רק צופים, מה שמעודד פיתוח קשרים חברתיים. במשחק ההשתתפות חשובה יותר מהתוצאה עצמה.

סוגי משחק לאורך שלבי ההתפתחות

המשחק מתפתח ומשתנה במהלך שלבי ההתפתחות של הילד/ה. הופעתם של סוגים חדשים של משחקים מתבססת על יכולות קודמות, ואופני משחק חדשים שנרכשים ממשיכים ללוות את הילדים לאורך ההתפתחות, לעתים אף בבגרות. ההתנהגות המשחקית הראשונה היא משחק תרגול סנסומוטורי, שנמשך עד גיל שנה בערך. זהו משחק שבו הילד מתנסה בהנעת אברי גופו, למשל הזזת הידיים על מנת לגעת בחפץ מרשרש. התינוק חוקר את גופו ומסוגל ליהנות מהתנועה, והתנסות זו משכללת את ההבנה שלו שהוא יכול לשלוט בגופו על מנת ליצור שינוי בסביבה הקרובה שלו. החל מגיל כמה חודשים תינוקות גם נהנים ממשחקי "קוקו", שגורמים לתחושת רווחה וצחוק ברגע שהחפץ או הפרצוף המוכר שנעלם שב לשדה הראייה. למשחק זה רכיב התפתחותי חשוב, שבו הילד מבסס בהדרגה את ההבנה שמה שנעלם גם שב, ועובדה זו תסייע לו בהמשך להבין שכאשר דמות אהובה כמו אמא הולכת היא גם תחזור. בסביבות גיל שנה הבשלות המוטורית והקוגניטיבית מובילה להתפתחות של משחקי הבנייה. הילד/ה מתנסה בבניית תוצרים שונים באמצעות חפצים כמו : קוביות, לגו או מגנטים. משחקים אילו מפתחים את הילד גם מבחינה רגשית, כאשר לצד ההנאה שבבניה, קיימת גם התנסות בהרס והבנה של הכוח הפנימי להרוס ולשקם. בין גיל שנה לשנתיים יתחילו להופיע משחקי חיקוי, שבהם הילדים מתנסים בלחקות את המבוגרים ואת המציאות שסביבם. למשל, ילדה בת שנה וחצי "מדברת" בטלפון צעצוע או ילד בן שנה וחודשיים "מבשל" באמצעות סיר מהמטבח. בסביבות גיל שנתיים מתפתחת יכולת ההסמלה - היכולת להבין שאפשר לבטא רעיון באמצעות סמל, ואז מופיעים משחקים סימבוליים, שבהם הילדים משתמשים בסמלים ובדמיון שלהם באופן יצירתי ומרתק. למשל, ילד ישים מקל מטאטא בין הרגליים וידמיין שהוא רוכב על סוס.  בגיל זה חלה התפתחות משמעותית נוספת שמשנה את המשחק ללא הכר - התפתחות השפה. יכולות השפה וההסמלה קשורות אחת לשנייה, והן מתפתחות במקביל ומשפיעות אחת על השנייה. למעשה, גם שפה היא הסמלה - מילה מסמלת חפץ או רעיון (למשל, רצף הצלילים ח-ת-ו-ל מסמל יצור פרוותי עם עיניים וזנב שמיילל ואוכל חלב). השפה משמשת ככלי תקשורת להעברת רעיונות ורגשות במהלך המשחק והיא מזמנת לילדים עולם חדש ומורכב של ייצוגים שאפשר להשתמש בהם כדי לבנות תרחישים דמיוניים מורכבים המפתחים יכולות חברתיות ותקשורתיות. אם עד גיל שנתיים בערך הילדים משחקים באופן עצמאי או במקביל לילדים האחרים, עם התפתחות יכולת ההסמלה והתפתחות השפה, הילדים מתחילים בהדרגה לשחק במשחקי תפקידים, שהם משחקי דמיון מורכבים יותר. לדוגמה, קבוצת ילדים היא "משפחה" שמכינה ארוחת ערב. ילד אחד עשוי לגלם את התפקיד של "אמא" שמבשלת, בעוד שאר הילדים מגלמים את "אבא" שעורך את השולחן ואת ה"ילדים" ששואלים שאלות או עוזרים במטבח. במהלך המשחק בדוגמה זו, הילדים חוקרים תפקידים משפחתיים ויחסים בינאישיים. 

בסביבות גילאי 4-5, ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית מאפשרת לילדים להתחיל להתנסות במשחקי כללים וחוקים. מחבואים ותופסת הם דוגמאות למשחקים פיזיים שיש בהם כללים והם אהובים במיוחד. סוג אחר של משחק חוקים הם משחקי השולחן כמו : "טאקי" או "דאבל", שמהווים דוגמאות למשחקי מחשבה והיגיון עם חוקים ברורים, שמעודדים שיתוף פעולה, תכנון והתמודדות עם הפסד או ניצחון. בגילאי בית הספר משחקי השולחן הופכים למורכבים יותר, כמו שחמט או מונופול, בנוסף, נראה משחקי חוקים שמשלבים תנועה וספורט כמו כדורגל או משחק גומי. בשנים האלו הילדים מפתחים קשרים חברתיים עמוקים יותר, שדורשים יותר השקעה והתכוונות. הילדים גם נחשפים למשחקים מגוונים בסמארטפונים ובמחשב. מצד אחד, המשחקים הללו יכולים לסייע בפיתוח כישורים קוגניטיביים וחברתיים, מכיוון שהם מציעים הזדמנויות להתמודד עם אתגרים בחשיבה אסטרטגית וטקטית, תוך כדי אינטראקציה ושיתוף פעולה עם חבריהם שמחוברים אונליין למשחק או נמצאים עמם באותו מרחב פיזי. מצד שני, יש לקחת בחשבון את החסרונות האפשריים, כמו סיכוני התמכרות למסכים או פגיעה אפשרית במיומנויות חברתיות כמו קשר עין ושיח, שעלולים להתרחש כאשר המשחקים הדיגיטליים באים על חשבון הזמן המוקדש למפגשים פנים אל פנים.

איך קושי במשחק קשור לקושי במציאת חברים?

קשיים במשחק עלולים להצביע על אתגרי התפתחות רגשיים וחברתיים אצל ילדים, שכן משחק הוא כלי עיקרי לפיתוח מיומנויות בין-אישיות. כאשר ילדים מתקשים להשתתף במשחקים, הם עשויים להיתקל בקשיים גם ביצירת קשרים חברתיים ובפיתוח יכולות תקשורתיות, מה שיכול להוביל לבדידות ולתחושת ניכור. ההשלכות עלולות לכלול חרדות חברתיות וחסמים בביטחון העצמי, המפריעים להתפתחות הבריאה של הילד/ה וליכולת שלהם להסתגל לסביבות חברתיות שונות בעתיד.

איך טיפול קבוצתי יכול לסייע?

טיפול קבוצתי מציע מסגרת תומכת ומוחזקת שיכולה לעזור לילדים להתמודד עם קשיים אלו. במסגרת הקבוצה, הילדים יכולים לחוות חוויות משחקיות המקדמות ביטחון עצמי ומפחיתות חרדה. האינטראקציה עם קבוצת השווים מאפשרת להם ללמוד כיצד לתקשר, לשתף ולהיות חלק מקבוצה. באמצעות משחקים משותפים ושיח, הילדים יכולים לשפר את המיומנויות החברתיות, להרגיש שייכים ולטפח את היכולת לבטא רגשות בצורה בריאה ומחזקת. הם מוזמנים להביא לקבוצה את מי שהם, על החוזקות שלהם והאתגרים עמם הם מתמודדים, והתפקיד של הפסיכולוגים בקבוצה הוא לאפשר להם לחוות את עצמם באופן שיאפשר להם להגמיש את הדימוי החברתי שלהם ולפתח מיומנויות שיסייעו להם לרכוש חברים.