מהגן אל בית הספר - איך באמת נסייע לילדים לקראת המעבר לכיתה א'? מאת אלון רם, פסיכולוג חינוכי מומחה

המעבר מגן חובה לכיתה א' הוא נקודת מפנה משמעותית בחיי הילד. עבור רבים מהילדים זוהי הפעם הראשונה בה הם פוגשים מסגרת לימודית עם כללים ברורים, ציפיות ברורות ודרישות ביצוע. השינוי הזה, שהוא לעיתים חד ופתאומי, מציב אתגר רגשי, קוגניטיבי וחברתי – לא רק עבור הילד, אלא גם עבור הוריו. מוכנות לכיתה א' היא מעבר לידיעת אותיות או יכולת לכתוב את השם – היא תהליך התפתחותי מורכב, הכולל מספר מרכיבים שנחקרים ומזוהים שוב ושוב כקריטיים להסתגלות טובה למסגרת בית ספרית.

היבט אחד מרכזי הוא תחושת המסוגלות העצמית של הילד – מה שהחוקרת קרול דוויק כינתה "מיינדסט מתפתח". ילדים שמאמינים שהם יכולים להשתפר באמצעות מאמץ, מתמידים יותר, מתמודדים טוב יותר עם טעויות ואינם נרתעים מקשיים. זוהי תחושת "מאסטרי" – הביטחון הפנימי שיש טעם בניסיון, שהמאמץ משתלם, ושהשגיאות הן חלק בלתי נפרד מהלמידה. ילדים בעלי תחושת מאסטרי גבוהה מראים הסתגלות טובה יותר לבית הספר, יוזמה חברתית ועמידות רגשית גבוהה יותר. מחקרים מראים שתחושת מסוגלות מנבאת הצלחה לימודית יותר מאשר מדדים קוגניטיביים בלבד.

היבט נוסף הוא התפקודים הניהוליים – מערך של יכולות מוחיות האחראיות על שליטה עצמית, תכנון, בקרה רגשית, זכירת הוראות וביצוע משימות ברצף. ילדים שיכולים להמתין לתורם, להקשיב לאורך זמן, ולהתחיל משימה גם כשאינה מושכת אותם – הם אלו שיוכלו להתמודד עם דרישות המסגרת, להבין כללים, ולהתנהל באופן עצמאי. כאשר התפקודים הניהוליים עדיין בבשלות חלקית – עלול להיווצר פער משמעותי בין פוטנציאל הילד לבין תפקודו בפועל. חשוב להבין שגם אלו כישורים נרכשים, שניתן לטפח דרך משחק, שגרה מובנית, משימות מותאמות ועידוד עקבי.

בנוסף למסוגלות ולתפקודים ניהוליים, חשוב לזהות ולחזק גם את תחושת השייכות (belongingness) – התחושה שהילד רצוי, מקובל ומובן בתוך קבוצה. תחושת שייכות תורמת רבות לרווחה הנפשית, להנעה פנימית, ולתחושת הביטחון של הילד. ילדים שמרגישים חלק מהסביבה נוטים להשתתף יותר, להביע רגשות ולהתמודד טוב יותר עם אתגרים. לכך מצטרפת גם החשיבות של ויסות חושי – היכולת של הילד לווסת את התגובות שלו לגירויים חושיים (רעש, מגע, צפיפות). ילדים עם רגישות חושית גבוהה עלולים להרגיש מוצפים ולהימנע מהשתתפות. ולבסוף, המחקר מספר לנו שגם גם אמון במבוגרים – היכולת של הילד להיעזר ולפנות בביטחון למבוגרים – מהווה אבן יסוד בבניית הסתגלות תקינה לבית הספר.

כיתה א' מציבה בפני הילד דרישות רבות: לשבת לאורך זמן, להקשיב, לעבור ממשימה למשימה, להתמודד עם פרידה מההורה, לפגוש מבוגרים לא מוכרים, להשתלב בקבוצה חברתית חדשה, להבין כללים לא כתובים, להגיב בקצב מסוים ולהסתגל למסגרת זמן פחות גמישה מזו שבגן. ילדים רבים חווים תחושות חרדה טבעיות סביב המעבר, ולעיתים מגיבים בהימנעות, התנגדות או קושי להסתגל. הכנה מתאימה יכולה להפחית באופן משמעותי את החרדה ולחזק את תחושת הביטחון.

מה יכולים ההורים לעשות כדי לסייע לקראת המעבר לבית הספר?

עמדת ההורים כלפי המעבר חשובה לא פחות מהיכולות של הילד עצמו. כאשר ההורה משדר ביטחון, סקרנות, ואמונה ביכולת הילד להתמודד – זה משפיע באופן ישיר על תחושת ה"מאסטרי" של הילד. לעומת זאת, הבעת ספקות או חרדה עלולות לחלחל לילד ולחזק תחושת חוסר ביטחון. תמיכה רגשית, שיח פתוח, וסימולציות משחקיות של מצבים אפשריים בכיתה יכולים לעזור לילד לעבד את החששות. גם הקניית שגרה ביתית עקבית – שעת קימה, משימות פשוטות, תרגול פרידה – תורמת להתארגנות הנפשית לקראת המעבר. גם ביקור בבית הספר המיועד, אם מתאפשר, היא דרך יעילה לייצר תחושת ביטחון ומוכרות לקראת המעבר.

תפקידה של המסגרת החינוכית

המסגרת החינוכית – ובעיקר צוות הגן – מהווה גורם מפתח בסיוע לקראת המעבר לכיתה א'. בעבר הייתה נטייה להשאיר ילדים, שהצוות חשב שאינם "בשלים" עדיין לבית הספר, לשנה נוספת בגן, ובעיקר ילדים שנולדו בסתיו (חודשים ספטמבר-דצמבר). היום הנטייה היא להעלות את רוב הילדים לכיתה א', ולסייע להם במהלך השנה לבנות יכולות ולהתחזק לקראת המעבר לכיתה א'. גננות שמכירות היטב את הילד יכולות לזהות את תחומי החוזק והקושי, לשתף את ההורים ולבנות תוכנית תמיכה מותאמת. הכנה רגשית ומעשית בגן, סיפור סיפורים על כיתה א' ושיח קבוצתי – תורמים להפחתת חרדה, לחיזוק תחושת השייכות ומגבירים מוכנות.

כיצד 'הקבוצה שלנו' יכולה לתרום לילדים?

במכון 'הקבוצה שלנו' פיתחנו קבוצת הכנה לכיתה א' – תכנית ממוקדת בת 11 מפגשים, 9 מפגשים לילדים ו-2 להורים, שמבוססת על מחקרים עדכניים בפסיכולוגיה התפתחותית וחינוכית ומונחית על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה. הקבוצה שמה דגש על פיתוח תחושת מסוגלות ("מאסטרי"), חיזוק תפקודים ניהוליים, ויסות רגשי, תחושת שייכות, אמון במבוגרים והתנסות בטוחה בסיטואציות חברתיות המזכירות את היום-יום בכיתה. הילדים חווים תחושת הצלחה, מפתחים שפה רגשית, לומדים לנהל תסכול ולהתמודד עם טעויות, והכל בתוך קבוצה תומכת ומובנית.

דרך סיפורים, משחקים מונחים, סימולציות ויצירה – הילדים מתנסים באתגרים שמדמים את המציאות בכיתה. כך הם בונים תחושת שליטה, ולא פחות חשוב – לומדים ליהנות מהתהליך. הקבוצה כוללת שני מפגשים עם ההורים, במטרה לבנות גשר בין מה שקורה בקבוצה לבין ההתנהלות בבית. במפגשים אלו ההורים מקבלים כלים פרקטיים כיצד לחזק את הילד בתחום הרגשי, החברתי וההתנהגותי, באופן ממוד וספציפי לילד שלהם, ומקבלים תמונה אינטגרטיבית על הילד – המתארת את נקודות החוזק, תחומי הקושי וההמלצות להמשך תיווך וליווי, מתוך התבוננות רגישת הקשר ומכבדת.

העבודה עם ההורים מהווה רכיב משמעותי להצלחת המעבר, שכן היא מאפשרת רצף, עקביות והעצמה של התהליך שנעשה בקבוצה גם בבית – תוך חיזוק תחושת ההורות והאמון ההדדי בין הפסיכולוג למשפחה.

לסיכום

מעבר מוצלח לכיתה א' אינו מתחיל רק ביום הראשון ללימודים, אלא בתהליך מקדים של הכנה, תמיכה וחיזוק הכוחות הקיימים בילד ובמשפחתו. זהו שלב משמעותי בהתפתחות הילד, שדורש התבוננות רגישה, הכלה והכוונה מתאימה. כאשר בונים עבור הילד בסיס רגשי, תפקודי וחברתי יציב – קל לו יותר לצמוח, להתמודד ולפרוח במסגרת החדשה.